צור קשר הנצחה

צבע לטל גמל
טל כתבה
דברים שנכתבו לטל
גלריית תמונות
קורות חיים
דף הבית


את שני הקטעים הראשונים , טל כתבה יומיים לפני שנהרגה.

"באמת לא קרה לי שום דבר מרגש או מיוחד בזמן האחרון ,
אבל הגעתי למסקנה שאני לא לוקחת יותר שום דבר כמובן מאליו.
זאת בעיה של המון אנשים.
יש המון דברים קטנים שיכולים נורא לשמח.
ביום שבת היה בוקר ממש יפה.
בכלל לא זכור לי יום שבת לא יפה.
אתמול גם קיבלתי מברשת שיניים חדשה,
דבר בנאלי לחלוטין, אבל הוא שימח אותי.
חברה שלי בטוחה שהשתגעתי.
דווקא לא, כפי שכבר אמרתי , אני לא חושבת
ששמחת חיים זאת מחלת נפש."

03.03.2003

 

" אנשים נוטים לזלזל בשמחה
ואני חושבת שאני יודעת למה.
כי כשאתה שמח אז לא איכפת לך למה אתה שמח
אז אתה לא מתעסק בזה יותר מדי.
וכשאתה עצוב אתה כל הזמן חושב על זה ומנתח
למה אתה עצוב,
במקום לעזוב את זה בשקט
ולתת לזה לעבור ולהיות שוב שמח.
אני מאושרת בלי סיבה וגאה בזה."

03.03.2003


"בקניון מלמדים ילדים להרוג עם חליפה מצפצפת ואקדח לייזר.
אחד אחד יורים ונופלים.
לומדים למות ולהמית בלחיצת כפתור.
הכל מאוד זול בקניון."  



 




לטל היה "בלוג" - יומן אישי באינטרנט.
היא קראה ליומנה:

""My Demented World
""(לחץ)



ביום הזיכרון 2004
סיפר אביה של טל ברדיו צפון
על טל והקריא את שכתבה על השמחה... הוקדש לה השיר
"איך קוראים לאהבה שלי "
של יהודה פוליקר


לחץ כאן להאזנה

 

החיוך של טל לא קמל ...